<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער העשירי מתוך השער הי"ג</h1>
<h2>דף כה:</h2>
השער העשירי מודד לתוך קופתו כגון דהויא קופתו של לוקח בסימטא והוא שוקל לתוכה שצריך משקל או שמחשב בתוכה אי הוא חפץ שתלוי בחשבון או מודד לתוכה אם הוא חפץ שתלוי במדידה והוא שיהא בסימטא כדגר' [ב"ב פ"ד ע"ב] א"ר אסי אר"י מדד והניח ע"ג סמטא קנה א"ל רבי זירא לר' אסי שמא לא שמע רבי אלא במודד לתוך קופתו אמר דמי האי מדרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא ומודד לתוך קופתו צריכא למימר קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דא"ר ינאי א"ר חצר השותפין קונים מקח זה מזה, לא במודד ע"ג קרקע [א]לא במודד לתוך קופתו ה"נ מסתברא דא"ר יעקב א"ר יוחנן מדד והניח ע"ג סמטא לא קנה קשיין אהדדין אלא לאו כאן במודד ע"ג קרקע כאן ע"ג כליו של לוקח ש"מ. ולעולם סימטא הוא כמו שפי' שהוא מקום היוצא מר"ה ואין הרבים יכולים לעכב על הלוקח ועל המוכר מלתת שם חפציהן כדגר' [שם פ"ה ע"א] רב ושמואל דאמרי תרווייהו כליו של אדם קונה לו בכל מקום חוץ מר"ה ור' יוחנן ורשב"ל דאמרי תרווייהו אפילו בר"ה, אמר רבא ולא פליגי הוא בר"ה הוא דאין קונים אבל בסימטא קונים ואמאי קרו לה ר"ה לפי שאינה רשה"י וה"נ מסתברא דא"ר אבהו אר"י כליו של אדם קונה בכל מקום שיש לו רשות להניח והיכי דמי בסימטא דיש לו רשות להניח קתני דאין לו רשות להניח לא קתני ש"מ. מהכא אתה רואה דסימטא על אותו ענין היא שפי'. אבל היכא דהוי (הלוקח) כליו [של לוקח] ברשות מוכר ומדד המוכר לתוך כליו של לוקח, כבר נשאלה השאלה זו [שם פ"ה ע"ב] דבעא מיניה רב ששת מרב הונא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח או לא קנה ושקלו וטרו בהא מילתא טובא ומה שנראה לנו היכא שהתנו שיקנה הלוקח בכליו ואע"פ שהוא ברשות מוכר הכל לפי התנאי הוא קונה כדגר' [שם פ"ו ע"א] א"ל רבינא לר"א ת"ש דרב ושמואל דאמר' תרווייהו כליו של אדם קונה בכל מקום, בכ"מ לאתויי מאי לאו לאתויי רשות מוכר הבמ"ע דא"ל קני אבל היכא דלא התנו לא קני ושניהם יכולים לחזור בהן דכיון שלא נתבררה הלכה בפי' אין לנו לפסוק ולומר קנה. ועוד דבכמה מקומות אנו מוצאים בגמ' ע"ד הקושיא והא כליו של לוקח ברשות מוכר הוא ומתרץ לה המתרץ בתרוץ אחר. ועוד דהא לר' שמעון הקשינו [קידושין כ"ה ע"ב] אלא מעתה פיל לר"ש במה יקנה ומתרץ מביא כלים ומקשינן ש"מ כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח ומתרץ הבמ"ע בסימטא. בכמה פנים אתה רואה דכליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח.
